יש דברים שעושים בחיים ורק בדיעבד מבינים את מה שקרה שם עד הסוף.
אז, סיישל עבורי זו בדיוק חוויה כזו.
זו מדינה יפייפיה אולם החופשה הזו הייתה הרבה מעבר לכך.
עבורי הסיפור של החופשה שלי בסיישל הוא סיפור על ניצול הזדמנויות, לקיחת צ'אנסים ויצירת חברות אינסטנט.
על זה אני בעצם הולכת לספר לכם כאן.
מספר ימים לפניי חנוכה הבנתי ששנת 2020 עומדת להסתיים בעוד שבועיים וחצי...
למה זה חשוב?
כי הבנתי שאני הולכת לאבד הטבה שיש לי לכרטיס טיסה.
בתור דיילת אוויר אני מקבלת כרטיס טיסה שהתוקף שלו הוא שנתיים.
זה אומר שהכרטיס של 2019 פג תוקף ב... ניחשתם יפה, סוף דצמבר 2020.
ברור שבשנה כזו, שבה אין כמעט טיסות, ואנחנו בחל"ת ממרץ, לא הייתה בכלל מחשבה לנצל את הכרטיס הזה.
ובכל זאת... מכיוון שבדיוק איפשרו טיסות לדובאי וסיישל,
המחשבה קפצה לי לראש..
אף אחד מהסביבה הקרובה שלי, חברים או משפחה לא היה בסיטואציה שזה היה רלוונטי עבורו.
ידעתי שאני לא רוצה לטוס לבד.
אז... נשמתי עמוק וכתבתי וואטסאפ בקבוצה של דיילות, חברות לעבודה, שאני שוקלת לטוס לסיישל, ושאלתי האם יש מי שמעוניינת להצטרף.
זו הייתה הזדמנות שהבנתי שאני ממש רוצה לנצל.
אם אתם חושבים שלא שקשקתי לפני שעשיתי את הצעד הזה, אתם ממש טועים.
כמות המחשבות, והחששות, שרצו לי בסרט הזה (שקוראים לו הראש שלי) הייתה עצומה.
אולם, אני החלטתי שזה הרגע לסמוך על עצמי.
השתמשתי באחת השאלות שעוזרת לי הרבה פעמים.
מה תחשבי על עצמך אם תוותרי על ההזדמנות הזו?
עד שעות הערב,באותו יום, כבר הייתה לי טיסה מוזמנת עם עוד שתי חברות דיילות.
וואוו, נכון?
מה שחשוב לי להבהיר הוא שאלה שתי חברות שלא הכרתי כלל (בסוף טסה איתי רק אחת).
התכתבנו, דיברנו, קבענו תאריכים ושריינו כרטיסים בלי שאנחנו מכירות אחת את השנייה (!!!)
כשאני כותבת את זה אני מבינה כמה זה הזוי.
מי נוסע לטיול עם אנשים שהוא לא מכיר?
חבר'ה לטיול אחרי צבא. אולי. ו... דיילות.
צריך נראה לי להסביר את האווירה של חיי הדיילות.
אחת מהמיומנויות המרכזיות הנדרשות בעבודה כדיילת, היא יכולת מהירה ליצירת קשרים.
בשגרת העבודה אנחנו מגיעות לטיסה, ונפגשות עם הצוות כשעה לפני ההמראה.
לאחר תדריך של כרבע שעה יוצאים לעבודה משותפת.
מדובר על טיסות שיכולות לנוע בין 4 שעות ל- 15 שעות. אלה שעות של עבודה בצוות עם אנשים שעד לפני דקה לא הכרת.
בנוסף, מגיעים ליעדים שונים ומבלים בהם זמן שבין יום אחד לכמה ימים (הכל בתקופת טרום קורונה, כן...).
ישנם מקומות בעולם, בהם קל יותר ואפשר להסתדר עצמאית. אולם, יש מקומות שזה פחות אפשרי ופחות נוח, ואפילו יעדים שדי חייבים להיות יחד.
מעבר לכך, זה נחמד, ברוב המקרים, לבלות עם עוד אנשים.
כך שהתופעה הזו, של התארגנות לבילוי משותף קצר או ארוך, היא תופעה נפוצה.
יחד עם זאת, טיול משותף יחד, ללא מסגרת עבודה, הוא בהחלט פחות נפוץ.
נחזור לסיפור של סיישל.
ניהלנו שיחות טלפון קצרצרות כדי לתהות זו על קנקנה של זו.
החלטנו על מסגרת הזמנים ונקבעו תאריכים.
כדי להכיר מעט נפגשנו אצלי באחד הערבים לפני הטיסה.
ערכנו מעט תוכניות, הכרנו טיפה יותר וזהו...
הכרות של 3 שעות הייתה כל מה שהיה לנו.
על מה כדאי לדבר ולהסכים לפני שיוצאים לטיול עם זרים (ולא רק)?
דברנו על סוגי הפעילויות שכל אחת אוהבת.
מה ממש חשוב לכל אחת לעשות ומהם המקומות בהם יש מקום להתפשר.
וכמובן, מה כל אחת לא תעשה. נקודה.
הסכמנו שאומרים הכל.
כל מה שלא מתאים או מוצא חן.
מנקים את האווירה אם יש חילוקי דעות.
דברנו על סדר יום.
איך ומתי נראה לנו שנרצה לקום בבוקר.
עד כמה נרצה להעמיס את הימים שלנו ומה לגבי בילויי לילה (דבר שלא היה רלוונטי בסופו של דבר לנוכח התקופה)
חשבנו על החוויה שאנחנו רוצות, ובעיקר הסכמנו שאנחנו מגיעות בראש מאוד קליל וזורם.
התאים למוטו שלי: בפשטות. בקלילות. בשמחה.
התוצאה?
תכננו להיות בסיישל שבוע.
בסופו של דבר היינו 16 יום.
והיה פשוט מושלם.
אנשים סביבנו לא האמינו שאנחנו לא חברות של שנים.
מזל גדול וגם הרבה רגישות, תשומת לב ואנרגיה של אהבה, ועל כל אלה אני מודה לחברתי.
בכל פעם שאני חושבת על החופשה הזו אני מבינה עד כמה היא לא מובנת מאליה.
סיישל היא מדינת איים במזרח אפריקה. ארכיפלג המורכב מ- 115 איים מתוכם רק 33 מאוכלסים.
האי הגדול, בו גם נמצא שדה התעופה הבינלאומי, נקרא מאהה (Mahe). שני האיים הקרובים והמוכרים הם פרלין (Praslin) ולה דיג (La Digue).
העיר הבירה היא ויקטוריה והמטבע הוא רופי.
סיישל מיועדת לחובבי ים וטבע.
אנשים שמעדיפים חופשה אורבנית וקניות פחות ימצאו את עצמם.
אנחנו היינו בתקופת הקורונה כשלא היו כמעט תיירים, וחלק גדול מהמסעדות, בתי הקפה והחנויות היו סגורים או עבדו בצורה מצומצמת.
מן הסתם הכל שונה בתקופה רגילה (כבר שכחנו מה זה רגיל...)
סיישל היא בעיקר חופי ים מרהיבים,
מסלולי טיול ירוקים, יערות ומצוקים,
הרבה קוקוס, פפאיה ואננס,
ואנשים חייכנים.
אישית לא ברור לי כלל איך אפשר לומר "החוף הכי יפה בסיישל"....
כל חוף כאן יפה בצורה בלתי רגילה.
הצבעים של המים, הצלילות, החול והצמחייה מסביב, צוקי הגרניט הצופים מסביב וגם סלעי הענק הנמצאים בחוף.
כל אלה מבטיחים חוויה עוצרת נשימה בכל חוף שתגיעו אליו.
אני לא מאלה שחשוב לה לעשות וי על כל מה שמופיע ברשימות סביב, כך שלא בדקנו את כל החופים האפשריים. אולם בהחלט דגמנו כמה מהיפים במאהה.
הדירה בה שהינו הייתה ממש קרובה לרצועת החוף המדהימה של Anse Royale, אזור מבוקש וידוע. אולם, בהחלט לכל אורך האי החופים נהדרים.
חשוב לשאול ולברר קצת על הרוחות באזור בו אתם רוצים לבלות. משטר הרוחות קובע עד כמה נוח ונעים להיכנס למים בכל חוף.
סיישל היא מדינה טרופית. זה אומר שגווני הירוק שניתן לראות סביב הם רבים ומגוונים.
חלק משרשרת האיים של סיישל הם איי גרניט.
האיים מאופיינים בסלעי גרניט ענקיים שיורדים ממרכז האיים גם אל החופים. מרכזי האיים כמובן עשויים גרניט ויער גשם טרופי סבוך ויפיפה.
ניתן למצוא מסלולי טיול בדרגות קושי משתנות.
עיקר הקושי הוא מידת התלילות של המסלול, התוואי הסלעי של הגרניט והמדרונות המשופעים. נוף מדהים מובטח מרוב המקומות.
צריך להיות ערים למזג האוויר שיכול להשתנות במהירות. טרופי בכל זאת..
לעשות מסלול ולטפס, להגיע לפסגה שמתכסה תוך דקות בעננים והראות הופכת להיות כמעט אפס זו חוויה מדהימה, אם גם מעט מאכזבת. מניסיון...
שווה לקחת סיור יום מודרך ברכב 4X4.
יש הרבה אפשרויות לסיורים מודרכים. יום טיול כזה ברכב 4X4 מגיע לנקודות תצפית גבוהות שעם רכב רגיל מאתגר להגיע אליהם.
בימים כתיקונם יש הרבה אופציות כאלה.
אנחנו בחרנו במדריך לפי המלצה של חברה שפגשנו במקום. הדריך אותנו בחור צעיר מקומי עם הרבה ידע ובעיקר הרבה רצון להנעים לנו את היום, כולל עצירות לאורך היום לפי בקשתנו.
ניתן להביא ארוחה באופן עצמאי, לעצור לאכול בדרך או להזמין ארוחה קלה למהלך היום, שזו האופציה בה בחרנו אנחנו.
מצטרפת לכל מי שיגיד לכם שחייבים לבקר בעוד איים חוץ מהאי המרכזי.
למרות שגם להיות רק במאהה זה כיף אדיר.
אנחנו, ממגוון סיבות, התעכבנו עם המעבר ללה דיג, וויתרנו לגמרי על ביקור בפרלין. המעבר בין האיים נעשה בדר"כ במעבורת. לפרלין ניתן גם להגיע בטיסה.
המעבורת יקרה ממש (!) 120 יורו לאדם. השעות הן כאלה שמחייבות שהייה של לילה אחד לפחות.
ישנה אפשרות להתארגן ולהגיע ליום אחד עם סירה בשיט פרטי מודרך. זה פתרון מעולה וגם יכול להוזיל את הביקור, אולם, שיט כזה מותנה במספר משתתפים. במקרה שלנו מכיוון שהיו מעט מאוד תיירים זה לא הסתדר. היינו בלה דיג בפועל יום אחד בלבד (ושני לילות בעקבות אילוצי זמנים של המעבורת). ההמלצה שלי, אם אפשר, תגיעו ליומיים-שלושה כדי להרגיש וליהנות מהאווירה המיוחדת במקום.
לה -דיג הוא אי שמתניידים בו בעיקר באופניים. אין כניסה כמעט באופן מוחלט למכוניות. אפשר לראות שאטלים של מלונות וסוג של עגלות גולף שנעות באי בעיקר לטובת סיורים מודרכים.
מפאת קוצר הזמן בחרנו בסיור מודרך שאפשר לנו לנצל את היום בצורה אופטימלת ולראות מעט יותר ממה שהיינו מספיקות לו התניידנו עצמאית. הספקנו לבקר במספר חופים מרהיבים, כולל לראות זוג מקומי בהכנות לחתונה. בקרנו בשמורה בה גידלו בעבר ווניל וקיבלנו הסבר על התהליך.
לחובבי האקשן והפעילויות בהחלט יש מה לעשות במקום.
ישנם מסלולי טיולים רגליים מאוד מאתגרים. כדאי לשאול ולבדוק מה מתאים לכם.
אנחנו החלטנו לעשות מסלול אומגה, מה שנקרא Zipline.
המסלול אותו עשינו נמצא במתחם של הריזורט המשובח (כך שמעתי) קונסטנס אפיליה. כל התיאום היה דרך עמוד הפייסבוק שלהם. זו חברה חיצונית לריזורט עצמו ונקראת SMAC Adventures המחיר הוא כ- 150 ש"ח לאדם, כולל איסוף בכניסה למתחם הריזורט וכמובן ציוד אבטחה במצב טוב. תחילת המסלול דורשת עליה קצרה ותלולה של כ- 150 מ' עד ההגעה לתחנה היציאה הראשונה. סה"כ במסלול 8 קטעים בתוך הג'ונגל המדהים. כיף אדיר!
המדריכים מיומנים וחביבים ביותר. מדברים אנגלית טובה מאוד.
כמובן שיש הרבה אופציות לפעילויות ימיות ושנורקלינג. אפשר להשכיר קייאקים, כולל קייאקים שקופים, שזה ממש חמוד. כחובבת סאפ מושבעת חיפשתי כל הזמן מקום להשכרת סאפ. לצערי הרב, לא מצאתי כזה, וזה מבחינתי הפספוס הגדול של החופשה. גם כאן, יתכן שבימים כתיקונם הדברים היו אחרת.
כמובן שניתן להצטרף ולהזמין טיולים וסיורים בג'יפים למקומות שהגישה אליהם פחות נוחה.
ההמלצה העיקרית שלי היא להביא שנורקל מהבית, אם יש לכם. זו הייתה אחת ההחלטות הטובות שעשיתי. השנורקל שלי היה צמוד אלי ובכל עצירה שלפתי ונהניתי.
אפשרויות האירוח רבות ומגוונות.
ניתן למצוא ריזורטים מפוארים ביופיים, המשתרעים על שטחים גדולים ומציעים מגוון פעילויות עצום. זהו פתרון, מן הסתם, בתקציב גבוה אולם נותן פתרונות למשפחות, והרבה פינוקים, מסעדות ובילויים במקום.
ניתן למצוא שלל מלונות בקשת מחירים רחבה. אנחנו התחלנו את החופשה שלנו ב- Shez Batista Villas Hotel. הגדרנו רמת מחירים רצויה והיה לנו חשוב שהמלון יהיה צמוד לים. זה מה שמצאנו.
קיבלנו חדר נהדר. יש במקום מסעדה מומלצת, וחוף ים עוצר נשימה. ארוחות הבוקר היו מאוד בסיסיות. גם כאן ייתכן שבתנאים רגילים המצב שונה.
לאחר שהחלטנו שנרצה להאריך את שהותנו במקום נחשפנו לאופציה של Self Catering. דירות נופש, בקתות ודומיהן שבהן, כפי שניתן להבין מהשם, אתם דואגים לעצמכם לאוכל.
אופציה זולה יותר ויכולה להתאים למשפחות, ובעצם לכל מי שפחות מחפש את מנעמי המלון ואת הפינוקים הנלווים. אנחנו שכרנו דירה במתחם דירות נופש שנקרא. La Villa Terese.
הדירה נקייה ונעימה, מסדרים את החדר ומחליפים מגבות כל יומיים. הבעלים והצוות היו מקסימים ושמחו לעזור בכל נושא.
סיישל ידועה במטבח הקריאולי שלה. הרבה דגים ופירות ים כיאה למדינת איים.
לצערנו, נהנינו קצת פחות מהאופציות של מסעדות ובתי קפה.
אולם, רוב המקומות בהם אכלנו היו מצויינים
למדנו שיש המון סופרים קטנים ואפשר לקנות כמעט הכל לארוחות ביתיות פשוטות. המזון זול יחסית. הפירות הטרופיים כמובן בשפע ובמחירים מצחיקים. עגבניות לעומת זאת קשה למצוא...
לסיכום
עבורי הטיול לסיישל הוא הרבה מעבר לחופשה.
בראש ובראשונה, מכיוון שהצלחתי "לברוח" בתקופה שטיסות לחו"ל וחופשות הפכו להיות מצרך יקר מציאות.
בנוסף, למדתי הרבה על לחיות ברגע, לקפוץ על ההזדמנות ולבלות וליצור חברות עם מישהי שלא הכרתי.
ממליצה בחום על המקום למי שמתחבר לסגנון החופשה ולאפשרויות שבמקום. כל ההמלצות כמובן הן על סמך הניסיון והטעם האישי שלי.
אם תחליטו בעתיד להגיע לסיישל, מוזמנים לכתוב לי אשמח לסייע.
שמחה שביקרתם איתי בסיישל.
נהניתם?
רשמו לי תגובה כאן מתחת לפוסט, זה ישמח אותי מאוד.
עד הפעם הבאה,
תקפידו ליהנות בחיים. זו האחריות שלכם.
אוהבת,
רוית