האמת היא שמעולם לא תכננתי לטייל כתיירת בהונג קונג.
היא לא הופיעה ברשימת "המקומות שאני רוצה/חייבת לבקר בהם".
אבל, היי... בתור דיילת את מגיעה לאן שמשבצים אותך.
כמה חודשים אחרי שהתחלתי לעבוד כדיילת (על השינוי שעשיתי תוכלו לקרוא כאן) קיבלתי בלוח הטיסות שלי שיבוץ לשהייה בהונג קונג.
המונח שהייה כמובן מתכוון ליעדים בהם אנחנו נשארים לבלות זמן מה עד הטיסה חזור.
חשוב להבין שכדיילים יש כמה פרמטרים שאנחנו בודקים בקשר ליעדים של השהיות.
חלקם הגדול לא תלוי בנו כלל, מכיוון שממילא אין לנו אפשרות לבקש לאן נרצה לטוס החודש.
אולם, יש אקשן גדול סביב החלפות של טיסות בהתאם למגוון קריטריונים:
1. זמן הטיסה. כמה זמן טסים?
זו עבודה בה מתוגמלים לפי שעות טיסה. אז הדבר הראשון, שיקול כלכלי. היתרון ברור. יותר שעות = יותר כסף. פשוט וחשוב.
החיסרון - הטיסה מעייפת יותר ככל שהיא ארוכה יותר. טריווייאלי למדי, נכון?
2. איזה קהל טס ליעד הזה?
אם ניקח כדוגמא טיסות למזרח, הרי טיסות לתאילנד הן יותר טיסות של חופשה ומשפחות עם ילדים.
לעומת הונג קונג, שהיא פחות לטיולי משפחות ויותר לאנשי עסקים... ברור שזה מכתיב את אופי הטיסה.
ברוב המקרים טיסות עם משפחה וילדים לחופשה הן תובעניות יותר.
3. כמה זמן נשארים?
ליעדים השונים יש זמנים שונים לשהייה ביעד.
מכיוון שאנחנו מקבלים אש"ל במהלך השהיות שלנו, כמו כל מי שנמצא בטיסות עבודה,
למרכיב ה "פאן טיים" מתווסף גם מרכיב כלכלי.
4. מה אפשר לעשות ביעד? עד כמה פשוט להתנהל באופן עצמאי?
ישנם יעדים שהרבה יותר קל להסתדר בהם לבד.
אנחנו אמנם אלופים בלהתחבר עם אנשים שפגשנו רק חצי שעה לפני העלייה למטוס,
אולם, זה משחרר לדעת שאפשר להסתדר בקלות לבד, במידת הצורך.
היעדים "הקלים" מבחינה זו, הם כמובן ניו יורק ויעדים נוספים בצפון אמריקה ואירופה.
בשאר המקומות יש ברוב המקרים העדפה ברורה לבילויים עם הצוות.
5. חיבה והעדפה אישית.
יש כאלה שמאוד אוהבים את המזרח, יש כאלה שפחות, וכך לגבי כל יעד.
ישנם דיילים שמעדיפים שהיות מסויימות ויחליפו טיסות כדי להגיע לאותו יעד,
וכמובן אותו דבר על דרך השלילה.
אישית, אחרי שנתיים שבהן טסתי, לא מצאתי יעד מועדף באופן מובהק.
השילוב והגיוון הם מה שעשו לי את החוויה.
נותרו לי גם יעדים שעדיין לא הגעתי אליהם...
מקווה שנחזור מהר... (הפוסט נכתב בתקופת סגר הקורונה השני. חגי תשרי 2020).
הטיסה הראשונה שלי להונג קונג לא בישרה טובות.
קיבלתי שהייה קצרצרה. בקושי 24 שעות עד היציאה לטיסה חזור.
אם נפחית את הזמן למנוחה והתארגנות לפני טיסה, נראה שנותר מעט מדי זמן לחוות את היעד. ממש קשוח.
בנוסף הייתי עם צוות מאוד ותיק באותה פעם.
זה אומר שהם כבר היו המון פעמים במקום וראו כמעט כל מה שאפשר. בעוד אני ממש לא...
האמת חששתי.
אולם, הזכרתי לעצמי שזה מה יש וגם אם לא אראה הרבה לפחות אהנה ממנוחה במלון מובחר.
כאשר אנחנו מתקרבים לנחיתה אני מתלהבת מאוד מהנוף (עד כמה שמצליחים לראות מעמדת הצוות במטוס).
נחיתה בסביבת מים (הרי מדובר באי) איים, מפרצים ומבנים גבוהים ומנצנצים... כשהראות טובה זו ממש חוויה.
הונג קונג מורכבת מהאי הונג קונג, קאולון והטריטוריות החדשות, המחוברות לסין.
המקום מאוד מעניין מבחינה גיאו-פוליטית ועבר ידיים בין בריטניה וסין (כולל תקופה יפנית קצרה).
כיום הונג קונג היא אזור מינהלי מיוחד של סין.
הדבר אומר, שאמנם שייכת לסין אולם ממשיכה להתנהל בצורה יותר "בריטית" או מערבית. ניתן לקרוא הרבה יותר כאן
הונג קונג נהנית ממעמד וחירויות גדולות יותר, ופתיחות רבה יותר למערב.
ב- 2019, הפעם האחרונה שביקרתי במקום, החל גל מחאות גדול, כנגד חוק ההסגרה.
המחאה הייתה כנגד הצעת החוק להסגרת מבוקשים לידי השלטון המרכזי בבייג'ינג.
החשש הכבד היה שחוק כזה יחזיר את הונג קונג להיות תחת השלטון המרכזי הסיני.
כשאני הייתי המחאות היו די בהתחלה וקיבלנו הנחיות לאיזה אזורים אסור לנו להגיע.
בהמשך המצב הסלים והיו טיסות בהן הצוות הונחה לא לצאת מהמלון מחשש להיתקלויות לא נעימות תוך כדי הפגנות המחאה.
בחזרה לסיפור האהבה שלי עם הונג קונג
הסיפור של ההתאהבות שלי בהונג קונג קשור כמו תמיד לאנשים.
בפעם הראשונה הגעתי לשהייה קצרצרה, לא הספקתי לעשות ולראות כמעט כלום.
הצוות הוותיק לא היה מלא אנרגיה ורצון לטייל ולחוות כמוני, לכן לא יכולתי להתרשם באופן מלא.
עשיתי הצצה חטופה במגבלות הזמן שהיה לי.
הפעם הבאה הייתה שהיית סופשבוע, אליה הגעתי עם חבר טוב שעשינו יחד את קורס הכשרת הדיילים.
זה כבר היה מעולה.
קודם כל, לבלות סופ"ש עם חבר טוב שהספיק להיות ולהכיר טוב יותר את המקום וכמובן - הרבה יותר "פאן טיים".
בפעם השלישית אמנם הגעתי, שוב, לשהייה קצרה יחסית (מעט ארוכה מהראשונה) אולם עם צוות שכמוני רצה לנצל כל רגע כדי לצבור חוויות.
ריכזתי את הדברים שאני הספקתי לעשות, יש עוד המון.
כאשר אתם מתכננים להגיע כתיירים ממליצה לכם לשלב את ההמלצות האלה שלי בטיול שלכם.
אפשר לבלות בהונג קונג 3-4 ימים ואפשר גם הרבה יותר.
תלוי בקצב ובהעדפות שלכם. חובבי טיולים רגליים (הייקינג) יכולים למצוא הרבה מאוד מסלוים מדהימים.
המלון בו אני הייתי נמצא בקאולון. זהו חצי האי צפונית לאי של הונג קונג ומדרום לטריטוריות החדשות.
אזור הומה ותוסס. מלא בניינים גבוהים, שווקים ותערובת ססגונית של מזרח ומערב.
אחד המאפיינים של האזור הוא מעברים עיליים בין בניינים שונים.
אפשר ללכת בתוך מבוך כזה מנקודה לנקודה בלי לצאת החוצה. וריאציה על ה- path של טורונטו למי שמכיר.
יש הרבה שווקים מצד אחד, קניונים וחנויות יוקרה מצד שני.
המיקס ההונג קונגי הזה של מזרח ומערב.
בשהייה הראשונה שלי והמאוד קצרה, לא הספקתי הרבה.
החלטתי שאני חייבת להספיק משהו בכל זאת.
אז בערב הסתובבתי בשוק צמוד למלון ולמחרת בבוקר לפני הטיסה, עשיתי גיחה מהירה לשוק הפרחים ולשוק הציפורים הצמוד אליו.
הגעתי למקום דרך המבוך הפנימי שיצא מהמלון ויצאתי לרחוב ססגוני ומרהיב.
אלה היו השבועות שקדמו לכריסטמס, והכל היו מקושט ומותאם לאווירת החג.
פחות אהבתי את שוק הציפורים על המוני הכלובים שיש בו.
הסבירו לי שהם אוהבים ציפורים, ואפילו מוציאים ציפורים בכלובים לגינות (חסר לי כאן אימוג'י מזועזע קלות)
עדיין לא ממש השתכנעתי, אולם... מקומות שונים - מנהגים שונים.
טוב, אי אפשר להיות בהונג קונג בלי להגיע לתצפית Victoria Peak, לפחות פעם אחת
זהו ההר הגבוה ביותר באי הונג קונג (בצדו המערבי). הפסגה עצמה סגורה לציבור ומשמשת למגדלי תקשורת.
האזור הפך להיות אזור של מגורי יוקרה, גנים ופארקים.
כדאי לעלות למעלה ברכבל (אני חובבת רכבלים).
בימים בהם הראות טובה ניתן הנוף מרהיב ממש של חצי האי והאיים המקיפים אותו.
המחזה יפה במיוחד בשעות השקיעה והערב כשהאורות מתחילים להידלק ובהמשך מנצנצים בתוך הלילה.
ביקור ביום שונה מהביקור בשעות השקיעה או מאוחר יותר. אם אפשר תגיעו בשעות התפר ואז תהנו משתי החוויות.
הונג קונג היא מקום מאוד מגוון מבחינת אפשרויות הבילוי.
יש הרבה שווקים קניונים ומרכזי קניות מפוארים ובכלל בילוי עירוני.
במקביל הטבע מגוון ומעניין. ישנם מסלולי הליכה רבים ברמות קושי שונות.
אחד הטייסים, חובב הייקינג מושבע, חרש את הונג קונג ברגל, ומכיר כמעט כל שביל, הכיר לי גם אפליקציה חמודה שנקראת Enjoy Hiking.
אפליקציה מוצלחת עם מגוון גדול של טיולי הליכה, בחלוקה לאזורים ורמות קושי. אם אתם בעניין ממש שווה!
בשהיית הסופ"ש שלי, עשינו מסלול הליכה לאי לאמה.
הדרך לאי כוללת נסיעה במעבורת, והנופים באי מגוונים מאוד. החל מחוף ים דרך כפרי דייגים וגנים פורחים. אפשר לחוות ביום אחד ממש מכל טוב.
אנחנו עשינו חלקים מ- Lamma Island Family Walk.
מסלול שעובר דרך חוף הים, ואנחנו התחברנו לטיילת שמטפסת כלפי מעלה אל ההר. ניתן לצפות מטה לכיוון החופים הכחולים, ומעלה לאזור ההררי הירוק.
כל מי שטייל במזרח ראה מן הסתם מגוון פסלי בודהא, ב"פוזות" ובגדלים שונים.
אני מאוד אוהבת את המקדשים השונים והגנים בהם הפסלים הללו מוצבים.
בעיקר מכיוון שניתן בהזדמנות זו להתבונן מעט על הרגלי המקומיים.
אז כמובן שהיה לי ברור שאני רוצה להגיע לראות את פסל הבודהא הגדול.
התלבטתי מעט. בגלל הראות.
נושא הראות הוא אחד המתעתעים בהונג קונג.
הקרבה לים אני מניחה, ועוד פרמטרים מטראולוגיים שאיני בקיאה בהם כלל, גורמים לכך שהעננות היא תופעה שמגיעה וחולפת כל הזמן באיזור הזה.
כדאי לנסות ולהיערך לפי הנתונים הללו לקראת טיולים או תצפיות.
אולם, אני לא ממש תיירת רגילה, ולא בחרתי את מועד ההגעה שלי לפי "התקופה הטובה ביותר לבקר בהונג קונג"...
במקרה שלי, הזמנים קצרים ומוכתבים מראש.
לכן במקרים רבים התנהלתי עפ"י הטקטיקה הישראלית הידועה - "זה מה יש ועם זה ננצח"
אז, אחרי דיונים עם עוד שתי חברות לצוות,כולנו הסכמנו שעובדים עם מה שיש.
יצאנו לדרך,למרות החשש שהיה לנו לגבי תנאי הראות.
אחת ההמלצות הטובות, שקיבלנו, הייתה לקנות כרטיס לרכבל העולה לפסל.
רכישה מראש מאפשרת לחתוך את תור הממתינים (ואין דבר שאנחנו אוהבים יותר מזה, נכון?!) והעלייה לגובה ברכבל עם רצפה שקופה היא תמיד מרוממת נפש.
כאן רואים את העצים הענפים בירוק עם הנוף של המפרץ, המבנים ו... העננים...
הגענו והתחלנו להסתובב ולמצוא את הדרך לטפס אל הבודהא. 268 מדרגות.
במתחם אנחנו מגיעים לשער יפיפה שמזכיר את "שער הניצחון" של פריז,ואז זה קורה... הכל פשוט מתכסה בשמיכת עננים אפורים.
מבאס ממש.. אולם, כבר הגענו אז המשכנו לשוטט וכמובן לטפס במדרגות עד לפסל הנהדר של הבודהא.
לשמחתי למעלה בגובה, ניתן היה ליהנות מדמותו של בודהא. בין העננים.
משוכנעת שאם היה בהיר החוויה הייתה מרשימה ביותר,
אולם, גם משחקי אור – צל, ערפל ועננים היה בהם את הכיף שלהם.
איך אני אוהבת מקומות כאלה!
פנינה ירוקה ומיוחדת שנמצאת באמצע קאולון, איזור עירוני ושוקק.
יש בי חיבה מאוד גדולה למן "מקומות מפלט" בתוך ערים. במיוחד ערים סואנות כמו הונג קונג.
אוהבת מאוד את המעבר הזה בין "בחוץ" ל"בפנים".
חוויה של שקט ונוף ירוק וקסום עם שבילים מפותלים, מפל וכמובן פגודות ומבנים מוזהבים.
פיסת "עולם אגדות" בתוך כל מפלצות הבטון והמתכת.
אפשר לשוטט כשעה, אפשר פשוט לעצור ולעשות מן פיקניק "בטבע", או לשבת עם ספר וליהנות מהחיים.
יש המון המון שווקים שניתן לבקר בהם.
אני הקדשתי מעט זמן לסיורי שווקים, למרות שאני בהחלט חובבת הז'אנר. בעיקר בגלל תעדוף שקשור לזמן הקצר שעמד לרשותי.
הליידיז מרקט פשוט היה קרוב ונוח מבחינת השעות.
שוק שפועל בשעות הערב והלילה. נוח וכמובן מלא במציאות מסוגים שונים. כל מה שיעלה על דעתכם.
מלא שטויות כיפיות פיצ'יפקאס למיניהם, תיקים, מניפות, בגדים... כל מה שעולה על הדעת.
וברור שמשא ומתן קשוח על המחיר.
המחיר הראשון שנאמר לעולם אינו המחיר שבו תסתיים העיסקה.
ויש את חווית היום שאחרי - להסתכל על הקניות ולחשוב "מה חשבתי לעצמי כשקניתי 10 כאלה?..."
כמו בכל מקום שבו יש מציאות, שבאותו רגע נראות ממש ממש חיוניות 😊
לשמחתי, לא הגזמתי, אבל גם זה חלק מהחוויה.
אם אני רוצה לסכם את חוויית הונג קונג שלי, בהחלט התאהבתי, ולא ממבט ראשון.
מניחה שזה קשור לעובדה שלא הגעתי כתיירת.
לא ממש בחנתי וחקרתי את העיר לפני שהגעתי.
הגעתי עם תפיסת "אני נהנית במקסימום ממה שיש". שזו אחת התפיסות שהובילו אותי בכל השהיות שלי בעבודה.
לא עשיתי תוכניות גדולות מראש.
סמכתי על הצוות ועל עצמי כמובן, שאדע ואמצא את הדרך ליהנות ולהשתלב. זה מוכיח את עצמו כל פעם מחדש.
כאן, בהונג קונג, השהייה המאוד קצרה בפעם הראשונה הותירה אותי נטולת ציפיות לחלוטין.
השמחה הגדולה היא שבפעמיים לאחר מכן הצלחתי לראות ולחוות כל כך הרבה שזה הפך את ההתרשמות שלי מהקצה אל הקצה.
למדתי שלהגיע ללא ציפיות מאפשר לי ליהנות יותר, מאוד משחרר ומאפשר (אפשר לומר אותו דבר גם לגבי אנשים, אבל זה לפוסט אחר).
עד כאן להפעם.
אהבתם?
כתבו תגובה שאדע שביקרתם.
ספרו לחברים שיהנו גם הם לקרוא.
עד הפעם הבאה,
תקפידו ליהנות בחיים. זו האחריות שלכם.
אוהבת,
רוית