הוצאה: יהלומים, 350 עמודים.
סקירה קצרה:
"בעיניים כלות" הוא ספר מתח וגם ספר על מערכת יחסים, על אהבה ועל הקשיים שיש שם בדרך. ספר מאוד קולח וזורם בקריאה שלו.
עיינה, גיבורת הספר, היא מהנדסת מסודרת ומאורגנת. חובבת רשימות שמנהלת את חייה דרך הרשימות. זה עובד לה בדרך כלל עד שכבר לא... היא מצליחה בעבודתה, יש לה בעל אוהב וזוגיות טובה אולם לעיינה סוד גדול שכמעט מפרק הכל.
פרויקט שהיא יזמה ושאמור להציל אותה ואת שפיותה כשבעלה עזב והיא מאוד בודדה, הופך להיות פרשת רצח. ומתחת לכל אלה ההתמודדות עם החלום שלה להפוך לאמא, חלום שלא כל כך מתגשם...
חוויית הקריאה שלי:
נתחיל מזה, שעבורי הקריאה בספר הגיע בעקבות היכרות עם הסופרת, דנה רדא. איזה כיף!
אז כמובן שברגע שהיא אמרה שהיא כתבה ספר, כזה אמיתי, עם גיבורים ועלילה, היה לי ברור שאני אקרא אותו.
ההקדמה של הספר כבר תפסה אותי. אני מביאה כאן ציטוט מתוכה:
בחייה של כל ילדה, כמעט, מגיע הרגע שבו נזרע בנפשה הנבט. היא כמובן לא מבינה זאת באותו הזמן. היא רק מערסלת בזרועותיה בובה יפת עיניים, שרה לה שיר אהוב, צובטת בלחייה בחיבה. היא יודעת במעמקי תודעתה הילדותית שזהו משחק, אך עם זאת ברור לה ונהיר שיום אחד תחזיק בזרועותיה את הדבר האמיתי ...
ומגיע הרגע בחייהן של מקצת הנשים,
ואני ביניהן,
שבו אנו מבינות שכל זה הוא חלום,
וכדי לנסות להגשים את החלום, יהיה עלינו לעבור מסע
אני אמא ל- 3 ילדים, ואני לא זוכרת את עצמי כילדה חושבת על אימהות. גם לא כנערה. אולי כי זה היה עבורי מובן מאליו?
לשמחתי, להיכנס להריון וללדת, היו עבורי תהליכים קלים וטבעיים.
יש לי חברות שעבורן זה לא היה כך, ואני אכן ליוויתי אותן במסע הזה.
מסע מורכב ורגשי מאוד.
אחד הדברים שאני אוהבת בקריאה היא העולם הרגשי של הגיבורים. עיינה מתנהלת מבלי לחשוף לאיש את הקושי שלה, את המצב בו היא נמצאת. כמה קשה לסחוב את כל זה לבד.
הספר גרם לי לחשוב על התדמית שיש לנו לעיתים ואנחנו שומרים עליה, ולא משתפים את העולם. את המחיר שגובה הפער שנוצר בין העולם החיצוני והפנימי. את הקושי שבשמירת מראית העין הזו.
אז מעבר להנאה שבקריאת הספר נותרתי עם המחשבה לגבי הקושי שיש לאנשים לשתף במקומות בחיים שלהם, הקושי להיעזר ולבקש עזרה.
גם אני, כמו כולם, מתרגלת את הנושא...
לסיכום,
אני אוהבת ספרים שזורמים לי בקריאה. אולם, יש בתוכם כאלה שבזה זה נגמר. זרמו ונעלמו."בעיניים כלות" הותיר אותי עם מחשבות שליוו אותי הלאה. עבורי זהו ערך מוסף מוערך ביותר.
אהבתם את הפוסט?
אתם מוזמנים לרשום את תגובתכם כאן למטה.
ובמיוחד, חיזרו ושתפו לאחר הקריאה.
עד הספר הבא,
תמשיכו ליהנות זו האחריות שלכם,
רוית